יהודה, רון (רוני)

בן לובה ואריה.
נולד ביום ט' בשבט תשכ"ט (28.1.1969).
נפל ביום ז' בטבת תש"ן (4.1.1990), בשעת מילוי תפקידו.

 

לצפייה בספרון  לזכרו

 

משפחת יהודה על רון 1998

 

קרוב כל כך....

בתמונה אחת אתה

חיוך מואר ועיניים צוחקות

קרוב כל כך

 

בתמונה שליד, אתה עומד

מביט בחיוך אל אחיך

תמיד עם גיטרה

משקיף רחוק

 

שתיהן במקום

והמקום לא משתנה

 

רק צבע הפרחים ,עלי העצים

ריח התבשיל שעל הכיריים

ניחוח העוגה, המאפים

דמעות בני הבית

כולם שלך

 

מאת שרון האחיינית של רון ובתו של שלומי 21.4.2015

 

דוד גרוס כתב לבנו, אורי גרוסמן , שנפל במלחמת לבנון השנייה. 

בכל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני נזכרת בך. בתמונה הגדולה בסלון, במה שהיית, או שיותר נכון במה שסיפרו לי שהיית.. 

גדלתי בצל שלך.. אפילו השם שלי.. חלק ממך. 

מלווה אותי בחיוך ענק ובדמעות. 

בכל הזדמנות נזכרים, בוכים, כאילו רק אתמול עוד היית כאן.. בשנה שעברה עמדתי מעל הקבר שלך והצדעתי. הייתי גאה במה שהפכתי להיות, הרבה בזכותך.. הצל שלך.. 

והנה שוב.. היום מתקרב וזה כואב. ויש דמעות. ויש תמונות. כל כך הרבה שנים והכאב לא חולף, הוא נשאר. 

אומרים שהזמן מרפא, אבל זה לא נכון. הזמן מגדיל את החור, את הריק שנוצר. ממלא אותו בחוויות ובדברים חדשים שאתה לא חלק מהם. 

כל כך הרבה השתנה כאן. וכל כך הרבה מסרב להשתנות, מפחד שכל זה שקר ועוד תחזור מהבסיס ותתן חיבוק גדול ואוהב לסבתא. אז עוד שנה עוברת , ועוד יום זיכרון ומליון קטעים ושירים וכאב, כאב אחד גדול שלא עובר.

כבר 25 שנים. כל כך הרבה. מבטיחה תמיד לזכור אותך,האחיינית שלא הכרת.

שרון 

 

תמונה: