מציאת קבר קופינאס

מתוך כתבה בעיתון קו למושב

 

מסע בעקבות הקבר האבוד 

 

יצחק קרן, תושב צור משה, היה יו"ר ועד המושב כאשר התברר לו , בשנת 1994,

כי חלק מהאדמות עליהן יושב המושב, שייך לאגודת

"קופינאס אירגון עולי יוון להתיישבות שיתופית בע"מ",

שהיא ואגודת צור משה – חד הם.

 

"בעקבות התחקיר שעשיתי בנושא הקרקעות הגעתי גם לארכיון קק"ל,

שם מצאתי חומר רב על "אגודת קופינאס" ובתוך כך גיליתי  כי

פלורנטין, רקאנטי וקרסו העלו בשנת 1927 את עצמות ד"ר קופינאס לקבורה בישראל.

 המידע  עורר גל של נוסטלגיה וגאווה בקרב החברים שהחליטו כולם כאיש אחד

להנציח את שמו של קופינאס ואפילו עלו רעיונות להביא את עצמותיו לקבורה במושב.

 

"אלא שכאן התעוררה בעיה נוספת: אף אחד לא ידע היכן הוא קבור.

פניתי לשגרירות יוון כדי לקבל מידע על האיש ולא זכיתי למענה.

לא ידעתי מאיפה להתחיל את החיפוש אחר קברו של האיש היקר".

 

בשנת 1997 קרן קיבל רמז וכיוון ראשון במכתב שהגיע מהקהילה היהודית

ביוון ליצחק רוסו, חבר המושב שהיה בקשר עימם,

בו התבקש לאתר את קברו של ד"ר קופינאס.

קרן:" המכתב כלל בין השאר את המידע החשוב , לפיו

ד"ר קופינאס נקבר בבית הקברות הישן בנתניה, ליד קברו של מקס נורדאו.

הדסה רוסו, האחראית על פעילות הנוער במושב, קיבלה על עצמה לחפש עם

בני הנוער את הקבר בנתניה.

אבל אני לא יכולתי להתאפק, וגררתי את אשתי לבית הקברות העתיק בנתניה.

חצי יום שוטטנו בין הקברים והתברר לנו שהקברים שם הם משנת 1930 והלאה.

לא היה שום סימן לקבר של ד"ר קופינאס ולא לזה של מקס נורדאו.  

האכזבה הייתה קשה".

 

וכך חלפו להם השנים, ובסתם יום של חול בשנת 2002 רפרף קרן במוסף תיירות

של "ידיעות אחרונות" ועיניו צדו את הכותרת "המקום הכי שקט בתל אביב".

קרן:" קראתי את הכתבה שתיארה את בית הקברות הישן ברחוב

טרומפלדור בתל אביב ובין השאר נכתב שם כי טמונים בו אחד העם,

ביאליק, ארלוזורוב, טשרניחובסקי ועוד רבים שחלקם

גדול בבניית הארץ ובהם.... מקס נורדאו!!"

 

אחרי שנים ללא קצה חוט, קיבלתי את קצהו על מגש של כסף.

מיהרתי להתקשר ליעקוב מרקל, ששמו ומספר הטלפון שלו הופיעו בכתבה.

הוא אמר לי שהוא עורך סיורים בבית העלמין, אבל מעולם לא נתקל בשם הזה.

איכשהו הצלחתי להדביק אותו באמביציה שלי והוא הבטיח לסייע לי.

נסעתי לבית העלמין טרומפלדור בתל אביב, ושם ראיתי מרחוק את

המצבה הגדולה שעל קברו של מקס נורדאו.

אבל ברדיוס גדול סביבו לא היה זכר לקופינאס.

פניתי לחברת קדישא ושם, לאחר בדיקה במחשב, אמרה לי הפקידה שאין שם כזה".

 "במשך ימים נברנו במיליוני שמות הנפטרים מראשית המאה, 

עד שהגענו לשם משה קופינוס בן אליהו, שהתאים מבחינת תאריכי לידה ופטירה.

 

 מצוייד במצלמה, נסעתי למחרת ב-6 בבוקר לבית העלמין.

חיפוש קצר לפי הכתובת שנמסרה לי- חלקה ב' , שורה י"ט, קבר 37-

הביאה אותי לחלקת הסלוניקאים ואל הקבר המיוחל,

שמצבתו סדוקה, מלאה ירוקת וטפטופי בטון,

שאך בקושי אפשר היה לקרוא את השם שהופיע עליה.

ניקיתי את המצבה ואת האותיות החרוטות באבן,

באיזמל ובמברשת פלדה ולמחרת הבאתי איתי חול חמרה אדום מהמושב

אותו מרחתי על המצבה כדי להבליט את הכיתוב.

הצילומים שהבאתי איתי ריגשו את כל יוצאי יוון במושב.

 הם מיהרו לבית העלמין לבדוק שאכן מדובר בקבר האבוד , וקראו שם קדיש.

 

בעקבות גילוי הקבר וההתעוררות שקמה סביב הנושא ,

הקמנו במושב ועדה שהורכבה מצאצאי הראשונים,

שתחליט כיצד להנציח את שמו.

ראשית החלטנו על החלפת המצבה הסדוקה.

המשימה הוטלה על וינקלר , יצרן מצבות מהמושב. את המצבה הישנה לקחנו

והיא תהיה גלעד במושב.

תמונות של קברו נשלחו לקהילה ביוון והם הציעו לתרום פסל של

קופינאס למקום שנייחד לזכרו.

 

נשנת 2003, במלאות 79 שנים למותו, ערכנו לו אזכרה מכובדת עם פרחים,

נרות וכיבוד למוזמנים, ליד קברו בבית העלמין טרומפלדור.

על לוח במקום הוצג מידע שנאסף על פעילותו של קופינאס ועל פעילות יהדות יוון.

 בנוסף לחברי המושב, ביניהם גם משה חולי, שהיה בקבוצה הראשונה

שעלתה על הקרקע במושב בשנת 1937, הגיעו לטקס גם

פרופ' משה פלורנטין, נכדו של דוד פלורנטין שאמר מילים מרגשות

לזכר סבו ולזכר החבורה שהביאה להקמת צור משה.

באזכרה השתתפו גם מכבי קרסו, נכדו של משה קרסו,

משה טסטה, נציג קק"ל, הנינה של אחיו של קופינאס ואורחים נוספים.

נישאו נאומים מרגשים ויעקוב מרקל, שהתרגש מהמעמד, הבטיח לכלול

את חלקת הסלוניקאים בסיורים שהוא עורך במקום.

 

קרן:

"לאחר חיפוש שנמשך שנים זו הייתה מבחינתי סגירת מעגל. רוצה לומר, שביצעתי את השליחות שלקחתי על עצמי. זה היה כמו למצוא מטמון. בעצם יותר, זה היה כמו למצוא שורשים.האזכרה, כמו גם המצבה, הם חובה היסטורית לאדם גדול שבתחקירים שערכתי למדתי להכיר, לאהוב ולהוקיר את פועלו הרב. יהדות יוון הושמדה בשואה ורק מי שעלה לארץ ניצל , ביניהם רקאנטי, פילוסוף, פלורנטין, קרסו ועוד שקבורים בחלקה הסלוניקאית. הם מוכרים לציבור הרחב בעיקר בזכות עסקיהם, ולא בזכות פעילותם הציונית ותרומת לגאולת הקרקעות. הופתעתי לגלות שגם חלק מצאצאיהם לא ידעו על הפעילות הציונית של הסבא. לכן, אם דרך חשיפת פועלו וקברו של ד"ר משה קופינאס חשפנו והבאנו לידיעת הצאצאים והציבור גם את פעילותם הציונית של בני העדה הסלוניקאית, אז אין מאושר ממני".