הסילו

 

סילו הינה ממגורה לאחסון חומרים בתפזורת. הממגורות בדרך כלל ממתכת ובטון.

הצורה הנפוצה היא גלילים צרים וגבוהים. לממגורות יש פתח מילוי עליון ופתח ריקון תחתון.

בסילו אחסנו את כל סוגי התערובת והגרעינים להאכלת כל מגוון החיות שגידלו במושב.

היו מזמינים את כל סוגי הגרעינים שצרכו וכל אחד היה מעביר הזמנה עם הרכב התערובת שהוא צריך, לאחר הכנת התערובת היו מובילים אותה למשק .

 

מאת ניסים כהן

 

הסילו – מחסן תערובת של המושב,

נבנה בעזרת מענק ממרד החקלאות בסוף שנות החמישים.

 

ניסים כהן מספר:

עבדתי בסילו משנת 1958 כ-13 שנים, כמחלק תערובת לכל הבתים בצור משה.

בתחילה האספקה הגיעה בתפזורת לסילו , היו תאים לדורה, שעורה תערובת וכו

וכאן היו מייצרים את התערובות.

אחרי כמה שנים הגיעה בשקים של 91 ק"ג.

 

ניהלו את הסילו משה אסא, יוסף נתן וויקטור זרח.

הנהגים שהובילו את הגרעינים מחיפה היו מורדי טולדו, חיים כהן בן אהרון

ואיציק פרהאנג.

 

משה אסא היה מכין את התערובות וממלא שקים לפי משקל.

גם יוסף נתן עבד שם הרבה שנים.

אני עבדתי בפריקה של 360 טון לחודש ובנוסף גם חילקתי לבתים את התערובת המוכנה.

 

ויקטור זרח היה מנהל החשבונות של הסילו. אנשים באו אליו הזמינו

לפי הצורך ובהתאם לכך היו יוצאות הזמנות לאספקת הגרעינים מחיפה.

 

לא היו דרכים רק חולות, והסוסים היו מתקשים לסחוב את העגלות.

היו לי ארבעה סוסים וכל שעתים שלוש הייתי מחליף סוס.

בכל בית היו חביות בהם שמרו את התערובת , ונהגתי למלא בהם את ההזמנות.

 

המזכיר היה חיים פרחייה, היה מזכיר טוב אבל קשה אבן. 

הגעתי לקצה גבול היכולת עם הסוסים ובקשתי ממנו טרקטור, זה היה ב-1963.

הוא הסכים מייד וקבלתי טרקטור ג'ון דיר.

בשנות השישים הכמויות גדלו מאוד ונאלצנו להגביה את הסילו.

 

תוך כדי עבודתי הצטרף אלי אחי.

עזבתי אחרי 13 שנים ואחרי המשיכו ג'קו מזרחי, מרדכי מאיו ועוד

כולם החזיקו מעמד תקופות קצרות.

 

תמונות: