עצי הברכיכיטון
(על פי אבן עזרא - תולדות צור משה עמוד 8)
כדי לנצל את מי השופכין של המטבח,
נטע המנוח דוד פלורנטין שני אילני –סרק,
וברך עליהם בשם ובמלכות: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
אכן יום גדול היה ליהודי הנפלא הזה לראות במו עיניו,
לאחר שנים של ציפייה,
את התחלת התגשמות שאיפותיו.
עדיין מתנוססים עצים שהוא נטע, בחלקתו של המיישב הישיש אברהם ברכה.
(היה זה ביום בו הגיעו עוד חמור ועגלה לחברי הפלוגה
לתגבר את החמור מנחם שחלק לא קטן מהמים שהביא מדקדימה
זלג לו בדרכים)
תמונה נוספת של העצים שעומדדים להם עד ימינו אלה: