עמר חיים ויהודית

עמר חיים

1915 1962

חיים עמר חזר מיום לימודים לביתו אחר צהרים כאשר לפתע

הקיפו אותו חבורת בריונים יוונים

היכוהו מכות נמרצות וקראו לו "יהודי מלוכלך".

זה היה ה'קש ששבר את גבו'.

חבול ומוכה רץ לבית אביו וצעק:

"אני לא נשאר כאן יותר! אני עולה לפלשתינה! אף אחד לא ירביץ לי ויקרא לי בשמות גנאי"!

לא עזרו השכנועים של אביו.

אביו אמר: "יש לך מקצוע מכובד, מפרנס. למדת להיות שוחט, לא יחסר לך דבר".

שום דבר לא שכנע אותו לוותר על החלטתו ובלית ברירה,

לווה האב 1000 לירות שטרלינג, שהספיקו להוצאת סרטיפיקט,

שני כרטיסים הלוך לפלשתינה, ואחד חזור לסלוניקי.

על האנייה "אנה מארי", ששטה לכיוון יפו.

הם הגיעו ליפו ביום חם. השאירו את חפציהם על המזח ויצאו לתור את הארץ.

לאחר שנתרצה האב חזר לסלוניקי למשפחתו ועסקיו ואילו חיים,

נדד בין פתח תקווה לרחובות, עד שהצטרף לפלוגה במגדיאל.

לקח חלק פעיל בעצוב הפלוגה.

היה בוועדת סידור עבודה, וועדת ביקורת ובעיקר בוועדת ביטחון כנוטר בהגנה המרחבית,

סידור משמרות והכשרת השומרים.

לימים עבר קורס קצינים בג'וערה מטעם ההגנה והשתתף במצעד העצמאות הראשון,

שנערך ברחובות אלנבי ובן יהודה בתל-אביב.

ב27.7.1948 צעד עם קלשון במקום רובה. כבר אף אחד לא ירים עליו יד!

עמר אידה יהודית

1915 1998

כדי לעלות לארץ – התחזתה אידה לבִּתָם של זוג חָשׁוּך ילדים.

בפלוגה הייתה אחראית על הסליק שהוחבא מאחורי המחלבה.

כשאותתו ממגדל השמירה שהבריטים באים,

קראה והזעיקה את כל הנשים להגיע כדי להסיח את דעתם של האנגלים

ולהבריח את הנשק למחבוא האחר, בין רפתות ובתי אימון.

אידה וחיים נשאו ב 1935 יחד עם בנה הקטן שבתאי, שנולד זמן קצר לפני העלייה לקרקע.

בימים הייתה עובדת בפלוגה, בלילות הלכה לישון עם התינוק אצל משפחת קפלן בקדימה.

נולדו להם 5 ילדים: הגדול – שבתאי ז"ל, אריה יבלד"א , אסתר, מתתיהו ז"ל,

ופרחה, תבדל"א אריה בנם, ממשיך דרכם. נאמן.

פעיל ומחויב לשימור המורשת ותיעוד דרכה של הפלוגה במושב.

יהי זכרם ברוך!

ניתן לצפות במספר תמונות: