נתן צבי וניצה
צבי הגיע לארץ בגיל שש.
צבי למד עד כיתה ח בביה"ס במושב, ולאחר מכן באורט נתניה.
צבי שירת בצבא בחיל השריון והשתתף בכל מלחמות ישראל החל ממלחמת ששת
הימים, יום כיפור ומלחמת לבנון, במסגרת שירותי המילואים הרבים שלו ולאות
הערכה על תפקודו הוא היה בין הבודדים שקיבלו דרגת קצונה ללא קורס קצינים
אלא באישור מיוחד של הרמטכ"ל.
לאחר שחרורו משירות סדיר צבי החל בפעילות הציבורית במושב, התחיל בוועדת
תרבות, ולאחר מכן היה חבר בוועד המושב וכנציג המושב במועצה אזורית השרון
הצפוני ולאחר איחוד המועצות מונה ע"י משרד הפנים לנציג במועצה האזורית
לב השרון. בכל שנותיו בפעילות הציבורית הוא דאג לפיתוח החקלאות במושב, ולשיפור
פני המושב, (הקמת האנדרטה לנופלים, סלילת כבישים והקמת הגן הציבורי וכו')
בשנת 1965 כבן ממשיך במשק ההורים החל בבניית ביתו במושב ,לקח על עצמו את
ניהול המשק החקלאי פיתח את המשק שידרג את גידול הפטם והוסיף גידולים
ניסיוניים של סייפנים ולאחר מכן רוסקוס, וכל זאת במקביל לעבודתו ככלכלן במכון
לחקר רווחיות המשק החקלאי והגיע לתפקיד ניהולי .
בשנת 1968 נשא לאישה את ניצה ונולדו להם 2 ילדים ענת ויוסי.
בשנת 1994 נסגר המכון וצבי המשיך באופן פרטי בפעילות של המכון, יחד עם כל
זאת הוא המשיך לעסוק בחקלאות.
לאחר הפסקה קצרה בפעילותו הציבורית צבי חזר לפעילות במסגרת ועד האגודה
והמשיך בפעילותו זו עד לפטירתו ב 25.01.2014.
אחד הפרויקטים האחרונים שצבי לקח בו חלק וראה בו שילוב של הנצחה היה
הקמת מרכז התיעוד ובית הקפה קופינאס שיהווה מקום מפגש חברתי יום יומי
לתושבי צור משה, צבי ראה בכך יעוד משמעותי להנציח את תולדות המושב ואת
מקימיו. אנו חשים שבכתיבת מילים אלו , יש בכך מהגשמת חלומו.
צבי נתן
הספד מפי אחייניתו – 2013
את דברי אלה אני כותבת ואומרת בשם משפחתי האהובה ,
ניצה, ענת, יוסי ואמא אורה.
יושבת ומנסה לבחור מילים לנסח שורות לטקס הלווייתך,
והלב והראש מסרבים להאמין שזה המקום וזו השעה.
רק לפני שבוע ישבנו יחד כולנו סביב השולחן מציינים אזכרה לסבא,
ועל אף שלא הרגשת טוב התעקשת לא לדחות , כי את סבא צריך לכבד.
עד כמה עקשנותך, לא להרפות לא לותר, הפכה לסימבולית כל כך.
זה היה יום שישי האחרון של כולנו יחד.
לנסות לתאר מי היה צבי זו משימה כמעט בלתי אפשרית,
אנסה במעט לתת קווים למי שהיית בעבורנו :
ראשית לכל " אב הסדר " , כל שנה בראש השולחן ,
מקריא שורות מההגדה הכחולה צהובה עם עיניים נוצצות וחיוך.
משפט רווח אצל אבא, אני אדבר על זה עם צבי,
אני צריך להתייעץ אתו מה צבי אומר על זה..
צבי היה אדם חכם מלא תבונה עם ידע מגוון בהרבה תחומים
ממכוניות אירופיות ועד פוליטיקה ממלחמות ישראל ועד כלכלה.
צבי שיודע לקחת את כל מה שיש לחיים להציע,
נהנה מהנאות פשוטות של אוכל טעים, מטוסטים של בוקר,
ובורקס של ניצה. מגבינה מלוחה ועוד יותר מחלווה טרייה.
טיולים לחו"ל ומקומות חדשים מרגשים אותך,
ויחד עם זאת הכי אוהב להיות בבית.
גאה להיות בן הארץ הזו, אך מלא ביקורת
על כל מה שרקוב ומקולקל כאן.
איש האדמה והחקלאות, שכמו כל חקלאי בישראל יודע
עד כמה סרבנית הארץ. וכמה יש להקיז כדי שתיתן מפריה.
אדם חזק ודעתן, איש שיחה ועצה טובה,
ובה בעת אדם רגשן ודומע בלי די.
אכפתניק אמתי איש של עשייה ציבורית ונתינה.
המושב תמיד היה לך מקום חשוב ובית בו בחרת
לתת מעצמך ומרצך עד יומך האחרון.
איש משפחה למופת – בן מסור ואח אוהב,
צבי וניצה ניצה וצבי שמות הנדמים כמחוברים.
שותפות בת 52 שנים של רוך ועדינות אהבה ודאגה.
היית אבא נפלא לענת ויוסי, באופיים מתגלמות תכונותיך הרבות,
ליווית אותם בכל דבר. תמיד בחיוך ללא כעס, עם סבלנות אין קץ
להסביר , לתמוך, ללוות.
לאחרונה נוספו לחייך תקוות אושר חדשות,
כמה שמחה הביאו לחייך אלה ואבישג עת הפכת לסבא גאה.
ועד כמה שמחת בנסיעה לכרתים עם המשפחה והנכדות,
אמרת שזה נתן לך כוח להחזיק.
בשנים האחרונות בהן התמודדת עם חולי ומכאוב לא פשוטים,
הזכרת לי כל כך את סבתא, מלא גאווה ועקשנות להיות היכן שחשוב,
להתאמץ גם כשברור שקשה. להזדקף, להישיר מבט.
עד כדי כך שנראה כי כלום לא יוכל לך, כי אתה הרי לוחם אמתי.
השבוע האחרון בבית החולים נראה כסיוט.
כל יום שעבר הביא עמו קושי, ועדיין בכל ליבנו האמנו שתצא מזה.
כי אתה הרי לוחם אמתי.
אמרת ליוסי, "עם ההחלמה והכאב הפיזי אני רגיל להתמודד,
הגוף שלי זה מה שצריך להחזיק מעמד"
ביום שבת בבוקר לאחר לילה ארוך ומייסר, עצמת את עיניך ונפרדת מעמנו.
נותרנו עצובים ואילמים.
מבינים שגם סלעים נשברים.
כתבת במצגת שהכנסת ביום הולדת שבעים:
תודה על התגלות המציאות והאמת לה נשפתי
תודה על המזל שהזדמן לי ועל הכישלונות שנמנעו ממני
תודה לפתרונות שמצאתי ועל הכישרונות שפתחתי
תודה לניצחונות להם זכיתי ולימים הטובים שחייתי
תודה למשפחתי לה זכיתי לחסרים שהכרתי
ולמחנכים שלימדו אותי , לספרים שקראתי , לנסיעות שעשיתי
תודה לשדות לשמש לפרחים ולאוויר שנשמתי.
תודה לך צבי על כך שהיית בעבורנו
נוח על משכבך בשלום, דוד יקר שלי
אוהבים וכבר מתגעגעים