פלצ'י יוסף וזפירה
פלצ'י פפו יוסף
1913 1992
יוסף פפו נולד בתורכיה בעיר בורסה, לעיר בעלי מטוויית טליתות.
כאשר ברח לצרפת מאימת הגיוס לצבא העותומני
קיבל מתנת פרידה מקרוב משפחתו הרב הראשי בתורכיה חיים פאלצי'
ספר שנכתב על ידו "ארצות החיים" שעסק בתיאור מעלותיה של ארץ ישראל.
הגיע לצרפת. למד הנהלת חשבונות.
הספר היה טמון בחיקו. עורר בו געגוע לארץ האבות, "ארץ זבת חלב ודבש".
מיד עם סיום לימודיו ב 1936 עלה לארץ, עבד בפרדסי השרון ובקיבוץ תל יוסף.
סדרן העבודה בקיבוץ סיפר לו על התארגנות הקבוצה מיוון.
געגועים לשפת אמו הובילו אותו למגדיאל ולהצטרפות לפלוגה.
היה גפיר. (שוטר יהודי במשטרה הבריטית).
הבריטים נהגו להטיל עוצר על המושב בחיפושיהם הנואשים
אחרי הנשק שהוחבא בסליקים.
הכלבים שנקראו "בווין", כשמו של שר החוץ הבריטי
שפרסם את "הספר הלבן", נבחו לשריקתו של פפו, הקימו מהומה
כדי להזהיר שהבריטים מגיעים.
היה מנהל חשבונות של האגודה.
פלצ'י זפירה
1920 2002
המצוקה הכלכלית אלצה את זפירה להפסיק את לימודיה
בחסקו עיר הולדתה, בניגוד להסכמת הוריה.
היא עלתה על אניית מעפילים בלתי ליגאליים, שהפליגה מהונגריה ובולגריה.
בשנת 1937 הגיעה ארצה, התחמקה מהבריטים.
נערה מרדנית ותוססת. את פפו יוסף פגשה במגדיאל. הם נשאו בשנת 1939.
בשנת 1940 הגיעו למושב.
זפירה עבדה ופעלה כיתר הנשים בחקלאות,
בהפקת שמן אתרי מקליפות תפוזים ולימונים לייצור בשמים.
הייתה ידועה כבשלנית משובחת. וכמארחת למופת.
נולדו להם שני ילדים: דליה וראובן.
יהי זכרם ברוך!
תמונות:
