אליעזר אלברט ותמרה
אברהם (אלברט)
4.2.1913 - 3.5.2003
ידוע בכינויו אלברט
נולד בשומן בולגריה.
עלה לישראל בינואר 1949 עם אישתו ובתו הבכורה למחנה עולים.
הגיע לצור משה ב-1949.
תמרה לבית פרנסס
9.4.1922 - 22.7.2004
נולדה בקיוסטנדיל בולגריה.
תמרה(לבית פרנסס) ואלברט אליעזר עלו לארץ עם תינוקת
(שמה היום רינה טולדו) וההורים של אלברט,
בינואר 1949 באנייה שיצאה מבולגריה.
תחילה שיכנו אותם במעברת עולים שפרדס חנה,
ובעקבות בת הדודה בוקה אלקוסר (קציר היום) הגיעו למושב צור-משה
ושאר המשפחה של אמי סבתי ודודי התיישבו ביפו (שרוב הבולגרים גרו שם).
בראשית הדרך בצור-משה לא היו בתים פנויים וגם לא נחלות אז גרנו תקופה
אצל משפחת גורפינקל משה ולורה(בבית האימון)
ולאחר מכן בצריף זמני דו משפחתי עד לקבלת נחלה קבועה עם צריף שוודי
(נתרמו כמה צריפים כאלה בצור משה השכונה המערבית רח' הפרדסים היום)
שקיים עד היום.
השכונה הייתה באופייה עולים חדשים מבולגריה ושתי משפחות פולניות.
השפה המדוברת הייתה לדינו ובולגרית ואנחנו הילדים למדנו לדבר את השפה.
הורי באו מהעיר אל הכפר, בלי ידע כלשהו בחקלאות, אבי עבד מחוץ למושב
בתל-אביב ב"טנא נגה" במיון ביצים טריות ואמי
עבדה בבית אריזה לתפוזים עד להקמת משק משלהם,
נטעו עצי פרי כמו פרדס תפוזים ומטע גויאבות לול עופות לביצים ופיטום.
גם ירקות גידלו כמו תירס פלפל "שושקה" שהבולגרים מאד אוהבים,
בוטנים וקישואים לגרעינים, כל המשפחה נרתמה לעזור
במיוחד תלישת בטנים וקילוף הגרעינים חוויה בלתי נשכחת.
אחרי שלוש שנים המשפחה התרחבה נולדה עוד בת אחותי עמליה(עמי).
הורי אבי עברו לגור בשכירות בחצר של מש' כפרי(היום משפחת גרציאני אלי)
ולימים עברו לבית קטן של מש' שושנה ושאול לוי(גוטפריד היום).
למרות הקשיים של השפה והן של העבודה פיתחו הורי משק יפה ומפותח
שפרנס את משפחתנו.
היחסים בין השכנים היה מאד טוב רובם בולגרים,
בתור ילדה קראתי לשכנים דוד ודודה.
הם היו לסבא וסבתא בגיל צעיר יחסית, תמרה הייתה בת 44 ואלברט בן 54.
נולדו להם 8 נכדים ו-12 נינים זכו לראות רק 3 מהם.
אבי נפטר בשנת 2004 בגיל 90.
אמי נפטרה בשנת 2004 בגיל 82
כתבה
טולדו רינה
2015
ניתן לצפות בעץ המשפחה ותמונות:
