קשיי הקליטה

 (מתוך "צור משה" מאת שובל בן צור - ארי)

 

הפלוגה עלתה לשטח ב-13 בספטמבר 1937,

וכבר מן ההתחלה הורגשו הקשיים.

 

חברי הפלוגה החזיקו עצמם במהלך השנה הראשונה מכספי חסכונותיהם,

ועבור יום עבודה שכרם היה 10 גרוש בלבד.

השכר הנמוך הרתיע את בעלי המשפחות, ואלה לא נבחרו לפלוגה.

 

בין החברים שעלו היו בודדים בוגרי מקווה ישראל,

עליהם סמכו במיוחד כי ידעו את המלאכה.

חברי ההתיישבות עיבדו את הקרקעות, חרשו וזרעו, וכמו כן גם שמרו בלילות.

בנוסף הם מצאו עבודות חוץ בסביבה, ועסקו גם בסלילת כביש

כפר-סבא-רמת הכובש.

את משכורותיהם הכניסו לקופה משותפת,

וממנה נקנו המצרכים לכלל החברים.

 

כישוב במתכונת "חומה ומגדל", היה צורך בהעמדת מגדל שמירה ממוגן וצריף

מגורים, מבנים חיוניים למחיית הפלוגה בשטח,

וכמו כן היה עליהם לדאוג להובלת המים (ע"י עגלה ובהמה),

 

והמימון – מאין? המצוקה הכלכלית חייבה התארגנות מיוחדת,

שהרי חסכונות העולים לא הספיקו.

הוכנה תכנית לארגון מגבית בין עולי יוון בארץ ובין היהודים מקהילות יוון,

בתקווה שאלה יסייעו ולו במעט למתיישבים בשטח.