למה צחק החמור?

מאת תורה דראל (אסא)

 

ראיתם פעם חמור צוחק?

 

לנו היה חמור כזה, שנוער בצהלת צחוק ושמחה לאיד.

 

קירצ'ו היה חמור שחור פרווה, בעל אוזניים זקופות ולא קשובות במיוחד.

הוא שימש ככוח עבודה חיוני במשק.

רתמו אותו לעגלה והובילו בעזרתו תערובת לעופות ותוצרת חקלאית.

יש לציין, שהוא היה זקוק להרבה קריאות זירוז והלקאה בשוט,

כדי שיסכים לזוז ממקומו ולמלא את המוטל עליו.

 

אבל , לדבר אחד הוא לא הסכים, בשום פנים ואופן .

הוא לא היה מוכן שאני ארכב עליו !!!!

 

ומעשה שהיה , כך היה :

בכתות ז' וח' החליטו שעלינו לעבור ללמוד במושבה הקרובה,

וכדי להגיע לשם  היה עלינו להיעזר ברכיבה על חמורים.

 

בבוקר הראשון של שנת הלימודים, התייצבה שיירת הרוכבים בקצה השביל ,

רק החמור שלי לא הסכים בשום אופן למלא את תפקידו, ושידולים ,

מכות שוט ודברי שבח שלחשתי באוזניו , לא הועילו.

הוא הרים את רגליו האחוריות .

והעיף אותי מעליו לקול צחוקם של כול הסובבים

לאחר מספר ניסיונות כושלים ויתרתי לו בכעס רב ובבושת פנים,

והצטרפתי כרוכבת טרמפיסטית, על אחד החמורים של חבריי.

 

קירצ'ו עמד בצד , הביט בעיני ו "צחק לי בפנים "...

 

נ. ב.

לפני מספר שנים עברתי חוויה מתקנת.

פיסלתי את פסל החמור הצוחק. כל מי שראה אותו, צחק יחד איתי ואיתו.