מורה בצור משה
מאת תורה דראל (אסא)
מורה בצור משה (1955-6)
תמיד לימדו אותנו בבית שצריך לנצל את הזמן
לא לבזבז שעה , דקה או שנייה
ואכן בזמן שירותי בצבא, ניצלתי את הערבים ללימודים בסמינר ערב למורים ...
לאחר שהשתחררתי וסיימתי גם ללמוד הציעו לי ללמד במושב
צור משה כמחנכת בכיתה ד' ותנ"ך בכיתה ה'
זו הייתה שנה מרגשת ומאלפת
רחל המנהלת הייתה לצידי ועזרה לי בצעדי הראשונים
ובמיוחד העבירה לכיתתי את בתה מירה
זו הייתה ילדה מיוחדת במינה, מפונקת, חכמה ושובבה
עם מסורת של מעשה קונדס, כשהייתה בכיתה המקבילה.
חככתי בדעתי כיצד נוהגים בילדה זו ?
ואז הצבתי לעצמי מספר כללים שמלווים אותי לאורך כל הדרך
1. כדי שילד לא יפריע וישתובב, השיעור צריך להיות מעניין
2. "לתת לחתול לשמור על השמנת" ואז הוא לא יאכל אותה
3. כבוד ומשמעת לא קונים בעונשים, אלא בשקט, בנועם ומילה טובה.
כך מיניתי את מירה השובבה לאחראית על הסדר ולעוזרת הראשית שלי.
יחד תכננו את פרויקט יבוש החולה (מפות, ציורים, תבליטים וכו')
במסגרת לימודי המולדת.
במסגרת לימודי הטבע למדנו על עצי הדר – קילפנו פירות וראינו
את שקיות המיץ, התזנו כוהל מהקליפה על נר דולק וכו'
הקמנו בית משפט כשלמדנו על שאול המלך...
מירה ובעקבותיה תלמידי הכיתה ,שיתפה פעולה ונהנתה לבוא לבית הספר.
היא זכתה להערכה על מאמציה והמשפחה שלה הופתעה מהשינוי שחל בה
כפי שאמרתי בית הספר נוהל בתקופה ההיא ע"י רחל המנהלת.
מנהלת אימהית ותומכת ויחד עם זה מפקחת ודורשת מכל אחד את המקסימום
זכור לי , שלפני שבאה לבקר בכיתה, נהגה להקשיב מספר דקות , מעבר לדלת,
כדי לקבל תמונה אמיתית על הנעשה בכיתה אני נעזרתי בה רבות .
אהבתי לשוחח עם האישה החכמה הזו ולקבל ממנה עצה ומילה טובה
בכלל בתקופה ההיא , בית הספר היה מקום שבו קיבלו גם תשומת לב ,
הקשבה ואפילי אהבה, בנוסף לידע.
אחד הדברים שעשיתי אחה"צ היה חוג לחליליות לילדי הכיתה
הילדים הביאו חלילים וחוברות נגינה ויחד למדנו תווים ומקצבים
ובסוף גם לנגן מנגינות מהחוברת במיוחד הצטיין אברהם פיקו
שניגן בצורה מרשימה . (היה הסולן הראשי בקונצרט סוף השנה)
לאחר שנה עזבתי את בית הספר בגלל נישואיי לחיים
עד היום אני מתגעגעת לשנה בה ביליתי במחיצת הילדים ,
ההורים, המורים והמנהלת
גם כשהמשכתי ללמד במקום אחר ,
לא יכולתי לחוש את החוויה הזו של ללמד בהנאה במקום
שבו גדלת ולמדת – במושב צור משה