זיתים

מאת משה וייצמן

 

בסוף שנות ה- 80 , בעיצומו של משבר החקלאות בארץ,

נמצאו מתחמים גדולים בשרון ששימשו לגידול הדרים, נטושים,

קוץ ודרדר השתלטו עליהם.

 

ולכן חיפשו חלופות חקלאיות שונות שיתאימו לתנאי האזור,

למחסור במים ולמשפחה העובדת מחוץ למשק ולא מסוגלת לפתח

חקלאות אינטנסיבית  ומצאו כי ענף הזית מסוגל לתת תשובה הולמת .

 

משפחת וייצמן  החלו לחקור את הענף גם הגורמים המקצועיים

ולא ידעו בוודאות איזה זנים יתאימו לאזור השרון,

 לאדמות קלות וכו' וקשה היה להם להמליץ.

 

כחלוצי הפרויקט, וייצמן היו מוכנים לניסוי.

בשנת 1991 נטעו חלקה בת 8 דונם ובה שתילים מזן ברנע ומזן סורי.

 

החלקה התפתחה לשביעות רצונם ובשנת 1995 נטעו חלקה נוספת

בת 8 דונם ובה שתילים מזן ברנע ומזן פישולין.

 

בהמשך הבינו כי העצים הסורים יפים לנוי אבל כמעט לא מניבים פרי.

מסתבר כי הזן הסורי לא מתאים לאזורנו.

שנתיים לאחר מכן, עקרו את העצים מזן סורי והשלימו את החלקה

עם ברנע ופישולין.

 

בשלב זה, גם חקלאים נוספים של צור משה,

אשר חיפשו חלופות לחלקות שלהם, החליטו לנטוע זיתים וכיום יש

כ-200 דונם זיתים בצור משה.

 

ה-"טרנד" הזה התפשט לכל ישובי השרון וכעת בכל הישובים, יש כרמי זיתים.

במהלך השנים אירעו מספר שינוים תיפעוליים.

 

מהפכה תפעולית ראשונה קרתה לפני עשור, כאשר עברנו ממסיק ידני

למסיק מכני.

במקום "גדוד" של פועלים וסולמות, המסיק מבוצע ע"י מנהרת בעשירית הזמן.

 

מהפכה שנייה קשורה לפינוי הגזם מידי שנה.

במקום לפנות משאיות רבות של גזם ואתמנה באתר מורשה,

אנו גורסים את הגזם בשטח והופכים אותו למצע השומרת על

הקרקע ומהווה גם חומר הזנה.

 

המהפכה השלישית קשורה להדברת זבוב הזית / איכות הסביבה.

אנו הפסקנו לרסס נגד הזבוב ותולים מלכודות. הפתרון מהווה תשובה ירוקה  .

 

יש לציין לשבח את המגדלים אשר שיתפו פעולה לאורך

כל הדרך ותרמו להצלחת השינויים .

 

מאז 1995 משק וייצמן ועוד משקים מפיקים שמן זית כתית מעולה .