צדיקריה יצחק וכרמלה

 

למושב צור משה היה יחסית לאותה תקופה (שנות ה-60 – 70 ) מפעל מים מפואר.

כל יבולי השדה לא יכלו לגדול ללא מים. מי שהיה אחראי לנושא זה היה החבר  יצחק צדיקריו.יצחק צדיקריו או יותר נכון (צדיקריה) נולד בעיר וולוס שביוון בתאריך 01/03/1918 למשפחה מאוד עמידה וידועה אשר עסקו שסחר יצוא פירות למזרח התיכון.

בזמן הכיבוש של יוון ע"י הנאצים הצטרף יצחק צדיקריה  לפרטיזנים בהרי יוון . מי שמהיהודים לא ברח להרים נתפס ונשלח למחנות ההשמדה. אחיו של יצחק, ישראל צדיקריה, נרצח בחצר ביתם ע"י חיילים גרמנים. עד לשחרור יוון עסק בפיגועים נגד חיל המצב של הגרמנים ועוזריהם.

 

בשנת 1946 עלה לארץ יחד עם עוד מעפילים מיוון על גבי הספינה של ההגנה "אנריאטה סולד" כאשר הגיעו סמוך לחופי ארץ ישראל נתפסה הספינה ע"י הבריטים וכל המעפילים הובאו למחנה ריכוז בקפריסין בשם "קאראולו", שם נשארו עד לאחר שבוע מהכרזת מדינת ישראל.

כל האסירים מהמחנה הנ"ל הובאו לארץ ומיד גויסו לצה"ל . יצחק צדיקריה נלחם עד כמעט סוף 1949

 

בשנת 1950 נמסר לו יחידת משק עם צריף שודי במושב צור משה ועסק בגידול ירקות ובעיקר בוטנים.

באמצע שנות ה- 60 קיבל תפקיד ע"י המזכירות להיות אחראי למפעל המים. היה צורך כל שעתיים (גם ביום וגם בלילה) לעבור לביקורת בארבעת הבארות ששאבו את המים מהאדמה, לווסת את הלץ לסבירות נורמלית בהתאם לצורך . כל זאת רגלי לאורך ולרוחב של המושב.

 

בשנת 1968 רכש המושב טרקטור מסוג "פורשה" וניתן לו כדי שיהיה נייד ומהיר יותר.

בסוף שנות ה- 70 , לא היה בכוחו של יצחק צדיקריה יותר להחזיק המשק ו/או את עבודתו ובהחלטה גורלית עזב בצער את המושב.

אף על פי שמצבו הכלכלי היה קשה מאוד  מעולם לא הסכים יצחק צדיקריה לקבל פיצויים ו/או רנטה מגרמניה, לטענותיו "הכסף לא יכול לכפות על מעשי העם הגרמני".

יצחק צדיקריה נפטר מדום לב בעיר באר שבע בתאריך 04/02/1992 .

יהיה זכרו ברוך.