נגרי יצחק וחנה

בשנת 1936 הגיע חיים נגרי למושב צור משה במסגרת התיישבות חומה ומגדל. חיים היה רווק בן 20 שהקים במו ידיו את המושב. היה בין חברי הפלוגה שהקימו את המושב בשנת 1937, אולם בחלוקת המשקים הראשונה ויתר על זכות המשק בשל היותו רווק, לטובת הוריו- יצחק ושלומית נגרי ושבעת אחיו ואחיותיו.

בשנת 1945 נישא חיים לקלרה קלדרון והזוג הצעיר עבר לגור בחדר צנוע במושב, במשקו של משה חולי.

לאחר כמה שנים במושב עברו לתל אביב, שם נולדו ילדיהם איציק נגרי וסימה נגרי.

בשנת 1950 נבנתה ההרחבה ראשונה במושב, וקלרה וחיים נגרי קיבלו משק ראשון ובו נולדה הבת הצעירה שולה נגרי.

בשנים הראשונות התפרנסה המשפחה מגידול ירקות (גידולי עגבניות, מלפפונים, פלפלים, וגידול קישואים לגרעינים) וכן עבודות מזדמנות כגון חלוקת לחם לבתי המושב.

בשנת 1960 בנה חיים נגרי לול תרנגולות ראשון ובו 300 מטילות בלבד.

שלושת הילדים (איציק, סימה ושולה) עבדו ועזרו מגיל צעיר בעבודות המשק וזאת מיד בתום לימודיהם. סימה ושולה עזרו בקטיף ואיסוף הביצים ואילו איציק עזר בעידור, עישוב וקילטור עם חיות המשק (בימים ההם עוד לא היה ציוד חקלאי ואפילו לא טרקטורים).

בשנת 1976 נישא איציק נגרי לחנה קורתי והשניים עברו לגור בנתניה בזמן שבנו את ביתם במושב. חנה עבדה בחברת התעופה הלאומית- "אל על" ואיציק עבד במועצת הכותנה.

הזוג עבר לגור במושב ב-1985 עם שלושת ילדיהם (ליאור, הדר ורוני)

אז החל איציק לפתח את המשק . נטע אפרסמונים, חבושים וגויאבות, שתל זנים חדשים של פירות הדר כגון :פומלות וקלמנטינות וכן הרחיב את לול ההטלה הקטן שבנה אביו.

לימים, עזבו סימה ושולה את המושב והקימו משפחות משלהן. סימה נישאה לניסים חליו ולזוג נולדו הבנים צחי וחן. שולה התחתנה עם יאיר מיכאליס ולהם נולדו רן וטל.

סימה ושולה למדו הוראה ועוסקות עד היום בתחום ההוראה המתקנת והחינוך המיוחד.

חיים נגרי נפטר בשנת 1999 בשיבה טובה וקלרה נגרי , תיבדל לשנים ארוכות, עדיין גרה בביתה הוותיק.כיום, משק נגרי מכיל למעלה מעשרה סוגים של פירות הדר שונים וכן לול מטילות, בו למעלה מ-4,000 תרנגולות.

 

לחנה ואיציק שלושה ילדים: ליאור, הדר ורוני , ושישה נכדים- בן, שי, איתן, עמית , מיקה ודניאלה.

תמונות: