יום כביסה בצל התאנה

יום ראשון היה יום הכביסה בביתנו, בית משפחת אסא. כבר בשעת בוקר מוקדמת, הודלקה מדורה קטנה בחצר. על העצים הבוערים, הניח אבא דוד גדול ומפויח, מלא במים. הכבסים הוצאו לחצר, הונחו מתחת לעץ ומוינו – לבנים לחוד, צבעוניים לחוד, מלוכלכים יותר ומלוכלכים פחות. קוביית הסבון הגדולה מתוצרת  " שמן ", הפיילה ( הגיגית ), לוח המתכת הגלי לשפשוף הכתמים וכחול הכביסה, המתינו ליד הכבסים.

 

זה היה יום קשה ומתוח לכולנו, קמנו מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר חפוזה ולפני שהלכנו לבית הספר , עזרנו בכל שניתן- חלוקת תערובת לעופות, הוצאת העיזים למרעה, סידור המיטות ושטיפת הרצפה. הכול נעשה בשקט ואף אחד לא העז  להתלונן. אימא הניחה על הפתילייה, סיר עם שעועית ( פיז'וניס ) לארוחת הצהריים והתפנתה לעבודה הקשה שציפתה לה  מתחת לעץ. – השרייה, שפשוף הכתמים, הרתחת הלבנים ,שטיפה ראשונה ושטיפה עם כחול כביסה.

 

בצהריים, כמעט הסתיימה המלאכה. חבלים ארוכים ועליהם לבנים וסדינים צחים כשלג התנופפו ברוח. מאחוריהם התייבשו בגדי העבודה הכהים. באוויר היה ריח של ניקיון ומתחת לעץ, נקוו שלוליות מים עם קצף סבון לבן. אימא המיוזעת והעייפה קיבלה את פנינו, הגישה את נזיד השעועית לארוחת הצהריים, אחזה בגבה הכואב ונאנחה:" איזה יום קשה !!!"