עץ הקריאה שלי
מאת תורה דראל (אסא)
" תורה, איפה את? שוב נעלמת... צריך לאסוף ביצים !!! כבר מאוחר!!! איפה את? "
קריאות מעין כאלה נשמעו מידי פעם ממרפסת הבית שלנו. אלו היו קריאותיה של אימא, שהיו מופנות אלי.
אני כהרגלי, התחבאתי בין ענפי עץ הקריאה שלי ושקעתי בעולמם
של גיבורי הספר, טום סוייר והקלברי פן.
עץ הקריאה שלי היה עץ גדל צמרת. אחד משדרת העצים, שנטעו לאורך דרך העפר,
שעברה מקצה המושב לקצה השני. בתקופת האביב , פרח העץ בתפרחת
של פרחים לבנים בעלי ריח נעים. היה כל כך מפתה לטפס למעלה
לשבת על הענף המיוחד שלי (שצמח במאוזן לכבודי ) ולשקוע בקריאה.
מי חשב בכלל על עבודות המשק, שחיכו לי ...
אבל, באחד הימים, נוכחתי לדעת, שאי אפשר להתעלם ממה שקורה סביבי.
יש מצבים שצריכים להיות אחראים ולא רק לשקוע בקריאת ספרים.
ומעשה שהיה כך היה :
באותו בוקר ביקשה ממני אימא להשגיח על אחי הקטן יעקב בן השלוש.
הוא לקח את הדלי והכף שלו, ואני לקחתי ספר ושנינו התיישבנו מתחת לצלו
של העץ. מידי פעם, הבטתי אל הענף שלי והרגשתי ,
שכאילו, הוא קורא לי לבוא ולשבת עליו.
לא התאפקתי וטיפסתי מעלה מעלה אל מקומי הקבוע.
מידי פעם הגנבתי מבט למטה ואכן יעקב ישב שם והכין עוגות מחול.
כעבור שעה קלה,
שמעתי לפתע, קול של משאית מתקרבת. יעקב , ששמע גם כן את הקול
קם ממקומו וצעד לעבר הדרך. פחד נוראי פקד אותי. ידעתי שלא אספיק
לעצור בעדו. לא היה לי מספיק זמן לרדת בדרך הרגילה, לכן קפצתי
מלמעלה למטה והספקתי להזיז אותו מהדרך.
לא יכולתי לקום ממקומי.
כאבים עזים תקפו אותי בקרסול רגל ימין ונאלצתי לזחול הביתה וכמובן
לילל בלי סוף.
אימא הזמינה מיד את נבננישתי , "המומחה " באבחון בעיות וריפוי
בתרופות סבתא.
הוא לקח ביצה טרייה , שפך את תוכנה על הקרסול הכואב ופסק:
" זה לא שבר, זה רק נקע, היא צריכה לנוח כמה ימים "
ואכן התפנקתי כמה ימים וקראתי ספרים באין מפריע.
נ. ב.
מה עניין ביצה לאבחון שבר או נקע?
כשיש שבר, האזור חם מאוד והביצה נקרשת מהחום.