צעדת ארבעת הימים

מאת שלמה משיח

צעדת 4 הימים של צה"ל,

בשנת 1955 השתתף צה"ל בצעדת 4 הימים בהולנד. הנח"ל ייצג את צה"ל.

שנה או שנתיים לאחר מכן, צה"ל החל לארגן צעדות בארץ. השתתפו בעיקר נבחרות

של יחידות צה"ל. הצעידה הייתה תחרותית. 40 ק"מ כל יום , 4 ימים רצופים.

לצורך כך הוקם מחנה אוהלים למשתתפים. השתתפתי בשתי צעדות במסגרת

השירות הצבאי.

לאחר השחרור מהצבא, המשכתי לצעוד בתור בודד.

במשך השנים הצטרפו אליי חברים טובים מצור משה.

בין החברים שהצטרפו אליי : יוסי משולם, דני זקר, שמעון גורפינקל, ג'קו אליהו

ועוד חברים שאינם מצור משה.

סיפור מעניין הוא על עמליה אליעזר. תלמידה ברופין באותו זמן.

לאחר ששמעה ממני על החוויות , החליטה לצאת לצעדה. לשם כך הוציאה חופשת

מחלה מבית הספר והצטרפה, לא לפני שהבטחתי להוריה לשמור עליה.

האמת שהיא דאגה לנו במחנה ולא אנחנו לה!

בת דודתי , לינה סורוג'ון (היום נקר), למדה באותו זמן בוינגייט.

מספר חברות שלה ארגנו קבוצת בנות לצעדה, ומכיוון שהייתי מנוסה, ביקשו ממני

ומחבר טוב להצעיד אותן. באותה שנה הן היוו אטרקציה, כולן יפות, חטובות,

וחתיכות , וכמובן שמשכו את תשומת לב הצלמים, ובאותו שבוע הופיעו בעמוד

שלם ב"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת :"בנות וינגייט ושני האבירים

הצמודים שלהם".

ימי הצעידה לוו בשירים קצביים כמו:"אנו הולכים ברגל הופה היי, הופה היי"

והרבה אחרים.

הסיפור האמיתי היו הערבים. לאחר בקרת נזקים (יבלות), ארוחה ומקלחת

יצאנו לבלות. המחנה דמה לעיר. הרבה אורות, במות בידור והרבה שמחה.

השיא של הצעדה היה ביום האחרון- העלייה לירושלים. קבלת הפנים החמה

של התושבים , בדרך הגישו אוכל ושתייה, עזרה ראשונה והרבה אהבה וכמובן

בסוף קבלת תעודות, מדליות ו..."להתראות בשנה הבאה".

תמונות: