הלול
בראשית שנות ה40 התפתח גם ענף הלול- פיטום תרנגולות, וביצים למאכל.
בתחילה קבלו החברים לול קטן ונייד על רגליים לצורכי אספקה עצמית
וחמישים פרגיות.
על מנת לשמור על הקיים ( שימוש עצמי, או תרנגולות שנטרפו על ידי תנים, או
מתו) גידלו החברים אפרוחים בני יומם באחד מחדרי הבית
( בכל בית היו רק שני חדרים ומטבח קטן ).
כשאלה גדלו הם הועברו לחצר וכך החלה התרחבות של לולים ישנים והקמת חדשים,
עד כדי מאה ואפילו מאתיים מטילות.
התרנגולות היו מגזע לגהורן לבנות, קלות משקל ומטילות מצוינות.
אז לא היה נהוג מיון האפרוחים והשמדת הזכרים.
גידלו את כולם עד גיל 3 חודשים ואז מכרו. ההכנסות מהמכירה כיסו את הוצאות
הגידול של הפרגיות.
אחרי מלחמת השחרור, בשנות הצנע, כמעט כל החברים פתחו לול בחצר.
תוך כ- 4-5 שנים הענף סיפק כשליש מהמחזור הכספי של המושב.
תמונות :
- איסוף ביצים גב שוחמי
- האכלה גב שוחמי
- לול פיתום
- מרי זקר בלול 1965
- הצריף של אסא וברווזים
- שמחה ושלמה חולי תורה ומאטי אסא בבית חולי 1941
- סמי טולדו מכין את הביצים לאיסוף
- תרנגולות 1942
- לול מטילות
- מוני דג'לדטי בלול
- 1945 דרורה ושרה לבית אשכנזי עם תרנגולות בחצר
- זהבה משיח ליד בית האימון