הלול

בתחילה קבלו החברים לול קטן ונייד על רגליים לצורכי אספקה עצמית

וחמישים פרגיות.

 

על מנת לשמור על הקיים ( שימוש עצמי, או תרנגולות שנטרפו על ידי תנים, או

מתו) גידלו החברים אפרוחים בני יומם באחד מחדרי הבית

( בכל בית היו רק שני חדרים ומטבח קטן ).

כשאלה גדלו הם הועברו לחצר וכך החלה התרחבות של לולים ישנים והקמת חדשים,

עד כדי מאה ואפילו מאתיים מטילות.

 

התרנגולות היו מגזע לגהורן לבנות, קלות משקל ומטילות מצוינות.  

 

 אז לא היה נהוג מיון האפרוחים והשמדת הזכרים.

גידלו את כולם עד גיל 3 חודשים ואז מכרו. ההכנסות מהמכירה כיסו את הוצאות

הגידול של הפרגיות.

 

אחרי מלחמת השחרור, בשנות הצנע, כמעט כל החברים פתחו לול בחצר.    

 

תוך כ- 4-5 שנים הענף סיפק  כשליש מהמחזור הכספי של המושב.  

 

 תמונות :