סיפור בוסתן הכפר

שכונת הבוסתן, ובשמה הקודם דיור לעולה, התחילה בתקופת המנדט כמחנה צבאי.

עם הקמת המדינה ננטש המחנה ע"י הבריטים ובשנת 1949 נמסר לסוכנות לצורך יצירת דיור מהיר, לגל העלייה הגדול, מקורות טרומיים וחלקי עץ. במפעל נקלטו לעבודה יוצאי מחנות הריכוז באירופה ועולים מהרי האטלס במרוקו.

עד שנות ה-90 של המאה העשרים היה זה ייעודו של השטח, אז הוא נרכש ע"י יזמים שייעדו אותו לאזור תעשייה. ב-23/10/1995 אושרה ההסבה לתעשייה ע"י הול"ל. המושב ששמע על כך התארגן להתנגדות    וב-20/11/1995 כבר הוגשה התנגדות ע"י עו"ד עופר נועם לנושא.

מהר מאוד חלק מהמבנים הוסב למבני תעשייה למוסכים ולתעשייה מזהמת ומרעישה.

נערכו הפגנות של חברי המושב, תוך חסימת הכניסה למתחם ומניעת כניסה של משאיות המובילות ציוד כבד לשיפוץ כולל זחל"מים וחלקי טנקים. ההפגנות גררו תביעות אישיות נגד חברי ועד ותלונות במשטרה נגד חברי מושב על הצתת משרדים וחבלות אחרות.

לאחר התנגדות מסיבית מצד המושב החליט ראש מועצת לב השרון דאז (שייע)  יצחק ישועה, לבדוק אפשרות להמרת המתחם מאזור תעשייה לאזור מגורים, אל אף שגורם להפסד הכנסות למועצה. תוך כדי המאבק המתחם החליף ידיים.

בסוף שנות התשעים התקבלה ההחלטה והוסכם עם היזמים החדשים להגיש תוכניות לבנייה על השטח. התוכניות כללו גם בנייה רוויה ועמדו על סך של 700 יחידות דיור. כאן התחיל מאבק נוסף לצמצום כמות היחידות לחצי וביטול ארבעה רבי קומות במרכז השטח. למאבק הזה נרתם גם ראש המועצה. ואכן בנוכחות מהנדס הוועדה, ראש המועצה, ועורכי דין משני הצדדים ועם תיווך מהנדס הועדה המחוזית הגיעו לפשרה על הקמת 350 יחידות.

וכך בסוף 1996 אושרו התוכניות על ידי הועדות והוחל בעבודות הפיתוח.

השיווק היה מפה לאוזן לאוכלוסיית כוחות הביטחון ומקצועות חופשיים. המשפחות הראשונות נכנסו לגור בסוף שנת 2000 והשאר היסטוריה.