בניית בתי החמרה

דרורה טולדו תיארה יפה את תהליך הבנייה :

את הבית במושב בנו במו ידיהם – בית מחימר.

התהליך היה כזה: אדמת החמרה השחורה שימשה להכנת הלבנים.

ליד הבית חפרו בור גדול, מילאו אותו במים כדי שהאדמה תהיה רכה,

הוסיפו תבן וערבבו יחד.

להכנת הבלוקים הכינו שבלונת עץ מחולקת ל-6 מלבנים,

לתוך השבלונה שפכו את הבוץ , הידקו היטב, הוציאו מהשבלונה ויבשו

את הלבנים בשמש. החמרה הוא חומר בידוד מעולה.

בקיץ הבית קריר ובחורף חמים ונעים.

 

אבא בנה לבד את הבית, לבנה אחר לבנה, 

זו הייתה עבודה קשה ומתישה.הבנייה נמשכה כשנה.

אבא בנה בית בן 2 חדרים. חדר גדול בו ישנו ובחדר השני היה מטבח,

כיור מפח ושיש מפח, ארגזי הפרי שימשו ארונות. מאוחר יותר,

כשגידלנו אפרוחים , הם גדלו בתוך הבית, במטבח.

 

האפרוחים היו זקוקים לחימום כמו אינקובטור. אבא הכין כיפה קטנה מפח,

מתחתיה דלקה פתיליה ומסביבה התקנו רשת כדי להגן על האפרוחים

שלא ישרפו. מתחת לכיפה גדלו האפרוחים עד שאפשר היה להוציא אותם ללול,

כשהיו בני 4 שבועות בערך.

השירותים היו מחוץ לבית, אמא לא הרשתה לצאת בלילה לשירותים.

בחוץ הסתובבו תנים הם היו מתקרבים עד לבתים ומחפשים פגרי עופות.

אני זוכרת את סיר הלילה שהשתמשנו בו ובבוקר רוקנו אותו בשירותים.