בית העם

מאת אריה עמר

בית העם הראשון היה במבנה עשוי מפחים.

המבנה היה ממוקם במקום שבו ניצב היום מבנה הסילו.

המקום שימש מקום מפגש לצעירים בשעות הערב.

במקום היה ארגז לקפיצה ומזרונים.

הצעירים נהגו לאלתר משחק כדור סל על ידי קליעה מעבר לקורות העץ.

ביום שבת היו מסריטים סרט עם תרגום מהצד.

מעבר למועדון הפחים היה לצעירים צריף היכן שהיה ביתו של דוד פאיס ז"ל.

זה היה מועדון הנוער בו נהגו לקיים פעילות של הפועל וגדנ"ע.

מועדון זה המשיך להתקיים במקביל לפעילות במועדון הפחים ובהמשך בית העם.

הצעירים רצו לשמוע מוזיקה ולרקוד אבל לא היה פטיפון. אז אבא שלי חיים עמר,

שהיה יושב ראש הועד, הציע להם לארגן הפגנה מול ישיבת הועד.

בעקבות ההפגנה הוחלט לקנות פטיפון. הפטיפון לא נשאר במועדון. כי אם הוא היה

נשאר במועדון, לא היו רואים אותו יותר. הוא נשאר אצלי וכל יום שבת

היו מביאים את הפטיפון למועדון.

בשלב מסוים החליטו להקים בית קירור בכפר. בהמשך,

במהלך הבניה, כשכבר קירות המבנה עמדו, הבינו, שהמבנה לא מתאים

והחליטו לשנות את ייעודו. כך הוקם בית העם.

עד היום ניתן לראות, שקירות המבנה כפולים עם חומר בידוד זוהר.

מועדון הפחים נהרס כשהוחלט להקים את הסילו.

(ההחלטה על הקמת הסילו הייתה בעקבות פריחה של ענף הלול.

נוצר צורך למצוא שטח שיתאים להקים מבנה גדול. מבנה שיאפשר לאפסן

את התבואה שתספיק לחודש לפחות.

לפני שהוקם הסילו נהגו לערבב את החומר לתערובת עם אתים מול הצרכנייה.)

כל המסיבות של הכפר התקיימו בבית העם כל החגיגות והחגים, חתונות וסרטים.

להקרנת סרטים הגיעו בהתחלה האחים פיקס מנתניה.

לחתונות בבית העם כל המושב היה מוזמן. נהגו להציב שורות שורות של שולחנות,

לאורך המבנה וכולם הרימו כוסות לחיי הזוג הצעיר, כפי שרואים באחת התמונות.

הכיבוד כלל שתי חביות בירה, ומשקאות קלים. האוכל הוכן על ידי התושבים,

והעוגות הובאו ממאפיה בנתניה.

בית העם שימש גם למסיבות שונות, כמו מסיבת פורים. וזכור לי גם

שאילנית הופיע פעם במועדון.

אברהם ברכה היה אחראי על המועדון.

כשרצה לסגור את המועדון מוקדם כדי ללכת הביתה,

החברה נהגו לסגור אותו בשירותים, כדי שלא יסגור את המקום

ויאלץ אותם לעזוב מוקדם.

כאשר רצו שיפתח את המועדון נהגו להגיע אליו הביתה ולהפציר בו

עד שהסכים. בהמשך הוא פתח מזנון קטן במקום.

תמונות: